בית שערים: היישוב והקבורה לצידו | יגאל טפר, יותם טפר

גבעת בית-שערים, שנמצאת בדרום הגליל התחתון וצופה על נוף הקישון מעמק-החוף עד עמק-יזרעאל, כונתה שיך אבריך לפי קבר קדוש או ברכה בהגייה מקומית. הקרן-הקיימת-לישראל רכשה את אדמת הגבעות והעמידה אותן לרשות משפחת השומר אלכסנדר זייד. בזמן הקמת צריף המגורים למשפחתו בראש הגבעה נחשף קיר בנוי מאבני גזית. אלכסנדר זייד הזמין את בנימין מיזלר (מזר) לבוא ולראות את השרידים, ועזר לחופרים בעבודתם עד שנרצח בשנת 1938 ובניו המשיכו בכך אחריו.
בנימין מזר ניהל את עונות החפירות הארכיאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1940-1936), ונחמן אביגד בשנים הראשונות של מדינת ישראל (1958-1953).
מפעל החפירות שנעשה בעזרת מורים, סטודנטים ובוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים ובעזרת עולים חדשים היה התנסות ראשונה לארכיאולוגים בראשית דרכם ועורר הד ציבורי רחב ותחושות לאומיות בתקופת טרום המדינה ובשנים הראשונות של מדינת ישראל.
על גבעת שיך אבריך ובמורדותיה נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברזל שהתפתח בתקופה ההלניסטית והרומית. שיאו של היישוב היה בימי רבי יהודה הנשיא ובימים שהסנהדרין שכנה בבית-שערים, ובזמן שהיישוב שימש מרכז קבורה ליהודי הארץ והתפוצות. מידע ראשוני על תשע עונות של חפירות ארכיאולוגיות בבית: שערים, פורסם ברבעונים, ובשנתונים ובספרים בהוצאת ה”חברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה” שהשתתפה במפעל החפירות בבית-שערים ונשאה בעול ניהול החפירה.

היום, לאחר שנות דור מזמן חשיפת שרידי בית-שערים, בא הספר “בית-שערים: היישוב והקבורה לצידו” למלא את החסר בכינוס מידע מעודכן על שרידי היישוב, לפי פרסומים ראשוניים של החופרים ולפי שרידים שנותרו במקום.
בין פרקי הספר: היבטים כלליים על תולדות היישוב ועל מיקומו במרחב גיאוגרפי והיסטורי; תיאור שרידי היישוב ותולדותיו ועל הקבורה הציבורית שהתפתחה לצידו, כולל מחקרים שנכתבו במיוחד לשם כך. רשימת המקורות שלוקטה בספר מציעה נתונים בלעדיים אודות שרידי היישוב בית-שערים ורשימה משותפת של ביקורות ומראי מקום מספרות המחקר אודות בית-שערים והקבורה לצידו, ממנה עולה כיצד החוקרים והציבור איבדו עניין בשרידי היישוב על הגבעה ועסקו בקבורה ובכתובות.
כתב היד הובא לפרופ’ בנימין מזר שבירך את מטרתו, על הערכות השונות משלי המובאות בו, ואף הציע עזרה בהכנת כתב היד ובכתיבת מבוא. מותו הקדים את הכנת כתב היד לדפוס. הספר “בית-שערים: היישוב והקבורה לצידו” מוקדש על ידי המחברים לזכרם של פרופ’ בנימין מזר ופרופ’ נחמן אביגד, חוקרי בית-שערים שפעלו לחשיפת שרידי היישוב ואינם עוד.