ארבע מדברות ואחת שותקת | גבריאלה אביגור-רותם

ארבע חברות נפש משכבר חושפות במהלך שנה דחוסה ומטלטלת סודות שהם חלק ממסכת גדולה של מלחמת החיים במוות
:
אהבה ובגידה
,
נאמנות והפניית עורף מבוהלת
,
קנאה על אופני ההסוואה שלה
,
אירוניה והומור
,
לצד חתירה אמיצה לאמת ונהייה צובטת לב ליופי
.
מי שמובילה אותנו במבוכי העלילה של הרומן הקריא להפליא הזה
,
מכונה בפי חברותיה
‘
פלס־מים
‘,
והיא היחידה שעיניה טחו מלראות את שהתחולל סביבה במשך שנים
.
נקודת התצפית של המספרת
,
המוגבלת על ידי אמונות מוצקות ומשאלות־לב
,
וכישלונה להבין
,
בזמן אמיתי
, ”
מי נגד מי
“,
יוצרים מתח סיפורי וסצנות דרמטיות־קומיות למכביר
.
גבריאלה אביגור־רותם
,
שזכתה לשבחים רבים על הרומנים הקודמים שלה
(
מוצרט לא היה יהודי
, 1992;
חמסין וציפורים משוגעות
, 2001;
אדום עתיק
, 2007;
כל סיפור הוא חתול פתאום
, 2013
ומלך זהב ודם
, 2017)
רקמה ספר מקומי־מקורי ביותר
.
הישראליות ניכרת כאן בכל תג ותג
.
במערכות היחסים
,
במזג האוויר
,
בדרכים
,
במעברים בין אור לחושך וגם בעברית
,
שבה הדמויות מדברות
,
שרות
,
רבות ואוהבות
.
עברית מחוספסת
,
ישירה
,
חרדה ומצחיקה
,
פרחחית ומהודרת וגמישה להפליא
.
ארבע מדברות ואחת שותקת הוא רומן קולח
,
מלוח־מריר
,
מלא תובנות על החיים
.
הישג לשוני וספרותי ענק
.
יגאל שוורץ