תיאום כוונות מהד’ חדשה כר’ קשה חיים סבתו

תיאום כוונות מהד’ חדשה כר’ קשה
חיים סבתו
עשרים וחמש שנים לאחר שחזר לביתו מן המלחמה ביום הכיפורים, אומר היום מי שהיה אז טנקיסט צעיר ברמת הגולן: אמת, פעמים שעושה הקדוש ברוך הוא חנינה עם מי שאינו ראוי ומאיר לו את פניו. ואותה חנינה ואותה הארת פנים עומדת היא לנגדו כל ימיו ולא מרפה ממנו. חוב הוא ועליו לפורעו. והדין דין אמת. זכרתי מה שנדרתי בעת צרה כשיצאנו מן הטנק ורצנו בין הכדורים להסתתר בוואדי. עד היום לא כתבו כך בספרות העברית על מלחמותינו-לא כך תוארו הקרבות, ולא כאלה היו סיפורי הרעות שעל זכרונם למדנו להתרפק.

בין עמודי הפיוט הכתובים בשפתו העשירה, המיוחדת, של בן הישיבה הלמדן, נפרשים לפני הקורא תיאורים מפורטים, דייקנים ואף אכזריים של ימי המלחמה ההיא-וכל הסיפור שזור בזכרון החבר שלא חזר.

תיאום כוונות הוא ספרו השני של חיים סבתו, ממייסדי ישיבת מעלה-אדומים, שבה הוא משמש היום ריש מתיבתא. הקוראים הרבים שנפגשו לראשונה עם כתיבתו המיוחדת של סבתו בספרו אמת מארץ תצמח (“פרוזה” 1997), יופתעו לגלות עתה בתיאום כוונות עלילה מסוג שונה לחלוטין, כתובה בעט של אמן השפה העברית שאינו מסוגל לספר אלא את האמת, והפעם-על הכואבת שבמלחמות ישראל.