לעולם לא נספיק | נעמה דה לה פונטיין, איורים: מרוה מור

“אֶת רֶגֶל יָמִין אָרִים בָּאֲוִיר,
בִּשְׂמֹאל אֲתוֹפֵף לִי בְּקֶצֶב אַדִּיר,
אֶקְפּוֹץ עַל הַדֶּשֶׁא,
אֶגְלוֹשׁ עַל עָפָר,
אֶרְקוֹד לִי בְּכֵּיף לְפָחוֹת עַד מָחָר!”

אֲבָל אִמָּא קוֹרֵאת:
״מַהֵר, מַהֵר,
שֶׁלֹּא נְאַחֵר,
נוּלִי, אִם לֹא תַּפְסִיק, לְעוֹלָם לֹא נַסְפִּיק!״

לעולם לא נספיקמספר את סיפורם של אם וילד הנרגשים לצאת למסע משותף, אך בדרך מוצאים עצמם במסלולים נפרדים. נולי הוא ילד סקרן המשתוקק ללכת אחרי אמו לקראת חוויה מובטחת, אבל בדרך נפעם דווקא מהגירויים הקסומים הנגלים לו מכל עבר, ובעיקר מיכולתו לחקור אותם באופן עצמאי.לעולם לא נספיקמספר גם את סיפורה של אמא המתאמצת לספק לבנה חוויה ייחודית, ומרוב מאמץ כמעט מחמיצה את ההזדמנות לחקירה ולהנאה משותפת. הסיפור נכתב בשפה משחקית וציורית, ונועד לילדים שסקרנותם אינה יודעת שובע. באותה מידה הוא מכוון גם להורים, שיוכלו ליהנות מהנימה המשעשעת והאוהדת שבה מתואר הרצון הטוב של הורים, לצד הקושי לעצור ולתת לילד להוביל אותנו להנאות הפשוטות שבדרך.