כששחר עולה העולם רואה | יהודית בסה

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁשַּׁחַר עוֹלֶה?

לְמִי לוֹחֶשֶׁת נֹגַהּ סוֹד?

וְאֵיךְ מְצַיֶּרֶת סִיגָל אֶת הָרוּחַ?

בְּסֵפֶר שִׁירִים זֶה כָּל יֶלֶד הוּא שִׁיר בּוֹ צָפוּן עוֹלָם מֻפְלָא.

הַשִּׁירִים בַּסֵּפֶר שְׁזוּרִים בְּהוּמוֹר, וּמֻגָּשִׁים כְּרִקּוּד שָׂמֵחַ בִּשְׁלַל צְבָעִים מְחַיְּכִים. פְּעָמִים נוֹשְׂאִים אוֹתָנוּ הַשִּׁירִים לְעוֹלָמוֹת דִּמְיוֹנִיִּים, וּפְעָמִים מְגַלִּים לָנוּ תּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת הַמַּעֲשִׁירוֹת אֶת עוֹלָמֵנוּ.

הַמְּחַבֶּרֶת יְהוּדִית בָּסָה – מְשׁוֹרֶרֶת יְרוּשַׁלְמִית, מוֹרָה לְסִפְרוּת בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיִּשְׂרְאֵלִי לְמַדָּעִים וְאָמָנֻיּוֹת.

בִּכְתִיבָתָהּ הַיִּחוּדִית מִתְבּוֹנֶנֶת הַמְּשׁוֹרֶרֶת דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד הַמַּפְלִיג בְּדִמְיוֹנוֹ. שִׁירֶיהָ הִתְפַּרְסְמוּ בָּעִתּוֹנוּת, בְּמִקְרָאוֹת לְסִפְרוּת, וְהֵם נִלְמָדִים בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר